המחלוקת הגדולה ביותר במעמד גירושין חגה בעצם סביב עניין חלוקת רכוש.
התא המשפחתי מהווה לרוב יחידה כלכלית נכבדה שבמקרים רבים כוללת יחידה זו דירת מגורים ,רכב חסכונות ולעיתים אף נכנסים עסקיים אחרים וממון רב מאוד.
לכן בעצם ערכם הכלכלי של הנכסים הנמצאים ברשות בני הזוג עובר לגירושיהם ,מתגבש לסכום בלתי מבוטל וכל צד שואף מטבע הדברים כי בחלקו יוותר הנתח הגדול.
אין סוד גדול בדבר שלא פעם מנוצל נושא מועד מתן הגט על ידי הגבר או האישה בכדי לעקב את מסירתו ולקיים תהליך גירושין כסדרו. במקרים רבים או ליתר דיוק ברובם מסרס צד להיעתר לבקשת בן זוגו כאשר בפיו טענות "כנות" לשלום בית וכדומה ולמעשה המניע האמיתי הוא בעצם "בית שלם".
הדוגמא הטובה ביותר היא להציע "לדורשי כופר" כסף ומיד יסכימו אלה לחזור בהם מהתנגדותם לעניין הגירושין שמכאן עולה כי נושא חלוקת רכוש אינו קל ומעיב לא פעם על קיום התהליך וסיומו במועד קצר.
הדיון בנוגע לנושא חלוקת רכוש בין בני זוג יכול להתקיים בפועל באמצעות בית הדין הרבני או בבית המשפט.ההלכות הקיימות בנושא הנ"ל היו שונות זו מזו בכל אחת מהערכאות עד להחלת עקרונות המשפט האזרחי אף על בית הדין הרבני וזאת במסגרת החלטת בג"צ.ההלכות שונות בכל ערכאה כלומר בבית משפט הערכאות שונות לגמרי לעומת ערכאות המתנהלות במסגרת בית הדין הרבני.
בבחינת הערכאות כגון יתרונותיהן וחסרונותיהן בעצם ניתן לבחון כדאיות בפנייה לערכאה המתאימה.
חשוב לציין כי כאשר סמכות הדיון בנושא חלוקת רכוש מתנהלת באמצעות בית הדין הרבני ידון בית הדין בפועל בעניין זה רק לאחר שיינתן פסק דין בנושא גירושין וכל עוד לא נפסקו גירושין או לפחות קבע בית המשפט כי רצוי שהזוג העומד בפניו יתגרש אין הוא מוסמך לפסוק דבר וחצי דבר בנושא חלוקת רכוש וכל המשתמע או הקשור ברכוש הפרטי לרבות נכסים עסקיים נכסי מקרקעין לרבות ממון רב רכבים וכד'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה