מזונות אישה על פי חוק דיני משפחה משולמים על ידי הבעל כל עוד הצדדים נשואים. לאחר הגירושין, אין האישה זכאית למזונות.לצורך העניין חשוב לציין כי במידה והוגשה התביעה למזונות אישה אל בית המשפט לענייני משפחה, היא תידון שם, אולם היא הוגשה קודם לכן תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה נכרכו מזונות אישה, תהא הסמכות לדון נתונה לבית הדין הרבני, בתנאי שהכריכה נעשתה על פי הפסיקה בנושא.
הכלל הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו". כלומר אם אישה מורגלת לרמת חיים מסוימת, על הבעל להמשיך ולספק את אותה רמת החיים ואין הוא יכול לרדת מכך.
מזונות אישה כוללים בין היתר, אוכל, ביגוד, הנעלה, מזון, אחזקת רכב, פלאפון, קוסמטיקה, בילויים ועוד. כמו כן, הוצאות החזקת מדור כגון: חשמל, מים, גז, ארנונה, וועד בית, כבלים, שכר דירה ועוד.
על פי דיני משפחה מזונות אישה נקבעים על פי צרכי האישה, הכנסתו של הבעל והכנסות נוספות של הצדדים.אישה שעובדת ניתן לטעון כי "מעשה ידיה תחת מזונותיה". כלומר מסכום המזונות שעל הבעל לשלם לאישה יש לקזז את הכנסותיה. אישה שמרוויחה מעבר לסכום שהיא זקוקה לצרכיה, לא מעבירה את היתרה לבעלה.בעל לא יכול להכריח אישה לצאת לעבוד מכיוון שהכלל הוא שהיא אינה חייבת לעבוד ואין להתייחס לזה כפוטנציאל ההשתכרות שלה בפועל.
חשובה ביותר הסוגיה האם האישה עבדה משך כל שנות הנישואין או שמא לא עבדה כלל. הפסקת עבודתה של אישה, אך בשל הליך הגירושין, ובמטרה לזכות במזונות אישה, יכולה להתפרש כחוסר תום לב.חשוב לציין כי החלטת הבעל לעזוב את הבעל לא משנה את המשך כלכלתו את בת זוגו למזונות אישה דהיינו זכאותה עומדת לה כרגיל כל עוד לא נטשה את הבית ובנוסף ממלאת את כל חובותיה כלפי בעלה.כל הנאמר במאמר זה הינו בהסתמך לחוק דיני משפחה ועולה על הכתב בהסתמך על מקרים שהתרחשו בפועל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה בפועל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה