במהלך גירושין כשרוצים להגיש מחדש תביעה בעניין משמורת ילדים עולות השאלות לאן לפנות ובידי מי נתונה התשובה.פנייה מחודשת בעניין הקטין תופנה לאותה ערכאה אשר פסקה בעניין בעבר. לפיכך כאשר כל הקשור בקטין הוכרע במסגרת בית הדין הרבני הרי שתופנה הבקשה לבית הדין הרבני והוא היחיד המוסמך לדון בעניין.
כך הדבר כאשר הוכרע העניין הראשון בבית משפט מחוזי.
פסק הדין ניתן לאכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
עם הגשת פסק דין לביצוע בלשכת הוצאה לפועל ימנה המוציא לפועל פקיד סעד שימליץ על דרך אכיפת פסק הדין ויסייע בביצועו.למוציא לפועל אין קשר לשיקול דעת וסמכות כזו או אחרת לסטות מפסק דין שנקבע ועליו לשאוף למלא אחר האמור בפסק הדין על פי איך שהוא כתוב ואיך שלשונו מצוינת. כמו כן כאשר הצד שבידיו קיימת משמורת הקטין מסרב לאפשר לבן הזוג לבקר את הקטין כאמור בפסיק הדין ניתן לטפל אף בנושא זה באמצעות לשכת הוצאה לפועל.
במקרים בהם נתקל המוציא לפועל בקושי ממשי לממש את פסק הדין או שביצועו לא אפשרי יפנה המוציא לפועל לבית משפט לשם קבלת הוראות.הורה המסרב למלא כאמור בפסק דין אשר התקבל בבית הדין הרבני או בבית המשפט המחוזי לחילופין צפוי במקרה של סירוב אף לפתיחת הליך פלילי נגדו וכן להליכים הקשורים בביזיון בית המשפט.
כאשר קטין מסרב לשהות במחיצת אחד ההורים שלרשותו ניתנה המשמורת או כאשר מסרס להיענות לביקורי בן הזוג ומסרב להתראות עמו ברוב המקרים כשמדובר בקטין בר דעת ויכולת הבחנה ומחשבה לא ניתן באופן ענייני לאכוף את פסק הדין בניגוד לרצונו.
אם בית המשפט משתכנע כי מדובר בהסתת אחד ההורים את הילד והיא הגורמת לסירובו לביקור את אחד ההורים אזי יפעל בית המשפט לביצוע פסק הדין בדרכים אפשריות לדוגמא: הטלת קנסות או שוב עניין "בזיון בית משפט" כלפי ההורה הגורם לסירוב.
כאמור לא פעם תהליך גירושין גורם לא פעם לנסיבות בהן הילדים מעורבים לחינם בשל התגרות הקשות בין שני הצדדים.קטין שיסרב לכבד את היקף הסדרי הראייה עלול לגרום להכרזתו כ"בן מרדן" ובכך יאבד חלק מזכויותיו לרבות מזונותיו ויקבל את המינימום הדרוש למחייה בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה