מזונות ודיני משפחה

מזונות ילדים הינו נושא אשר נכלל ברוב רובם של מהלכי נישת גירושין, בין אם מדובר בתביעה המוגשת לבית המשפט ובין אם בהסכם הנערך בין ההורים.שאלה נפוצה בנוגע למזונות עוסקת בהוראות החוק באשר לכמה זמן יש לשלם מזונות. רבים סבורים כי החוק קובע במדויק פרק זמן זה ומופתעים לגלות שלא כך הדבר.אכן קיים חוק המסביר באופן מפורט את חובת עניין מזונות,חלוקה בין ההורים משך החובה ונתונים נוספים כדלהלן:

השאלה המעניינת את הרוב היא עד מתי בעצם ישולם תשלום בעניין מזונות כאשר החובה מכוח הדין היא שהאב יהיה חייב בתשלום יהיה יהודי.פרק זמן זה מושפע ממספר גורמים שיפורטו כך: עד גיל 6 חיוב מוחלט החל על האב על פי חוק התורה דהיינו לדאוג למזונות הילד ללא קשר למצבו הכלכלי להיות עניין גירושין בין שני הצדדים לרבות מצבה הכלכלי של האם המחזיקה בקטין.מגיל 6 ועד 15 לא חייב האב מדין תורה באופן מוחלט ואולם הרבנות הראשית האריכה את משך החיוב וקבעה כי ימשיך לשלם ולשאת בתשלום מזונות עד גיל 15 כאילו היה מדובר בקטינים.

משמעות הדבר בגין תשלום עד גיל 15 כעניין היותם קטינים כך שאין הבדל בין דמי מזונות עד גיל 6 או עד גיל 15.מגיל 15 ועד 18 חיוב המזונות הנו "דין צדקה" דהיינו חלוקת נטל שווה בין ההורים בהתאם להכנסותיהם.מגיל 18 עד סוף התיכון ביחס לתקופה בהנחה שלימודים מסתיימים בגיל 18 הרחיב בית המשפט העליון בהמשך לעניין חוקי דיני משפחה את משך חובת עניין המזונות וקבע כי יש להמשיך ולשלמם כסדרם עד תום הלימודים בתיכון.

על פי חוקיי דיני משפחה מסוף התיכון עד לצבא לא יהיה חייב יותר האב בתשלום מזונות וזאת בהנחה כי הנער יכול לעבוד ולכלכל את עצמו.חשוב לציין כי בעת השירות הצבאי ביחס לתקופה קבע בית המשפט כי על האב לשלם שליש מתשלום מזונות ששולמו עד אז. הפסיקה מתבססת בעצם על ההנחה כי בעת השירות הצבאי קטנות ההוצאות או החובות בנוגע לכלכלה,ביגוד וכד'.. ועל כן ראוי להפחיתם בפועל.גם במקרה זה ניתן לסתור את העניין בהתאם לעובדות הרלוונטיות. המסקנה אם כן, כי משך חיוב מזונות עשוי להשתנות בהתאם לעובדות ונסיבות ובהתאם למגמות משתנות של פסיקת בתי המשפט

פסקי מזונות אישה על פי דיני משפחה

מזונות אישה על פי חוק דיני משפחה משולמים על ידי הבעל כל עוד הצדדים נשואים. לאחר הגירושין, אין האישה זכאית למזונות.לצורך העניין חשוב לציין כי במידה והוגשה התביעה למזונות אישה אל בית המשפט לענייני משפחה, היא תידון שם, אולם היא הוגשה קודם לכן תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה נכרכו מזונות אישה, תהא הסמכות לדון נתונה לבית הדין הרבני, בתנאי שהכריכה נעשתה על פי הפסיקה בנושא.

הכלל הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו". כלומר אם אישה מורגלת לרמת חיים מסוימת, על הבעל להמשיך ולספק את אותה רמת החיים ואין הוא יכול לרדת מכך.
מזונות אישה כוללים בין היתר, אוכל, ביגוד, הנעלה, מזון, אחזקת רכב, פלאפון, קוסמטיקה, בילויים ועוד. כמו כן, הוצאות החזקת מדור כגון: חשמל, מים, גז, ארנונה, וועד בית, כבלים, שכר דירה ועוד.

על פי דיני משפחה מזונות אישה נקבעים על פי צרכי האישה, הכנסתו של הבעל והכנסות נוספות של הצדדים.אישה שעובדת ניתן לטעון כי "מעשה ידיה תחת מזונותיה". כלומר מסכום המזונות שעל הבעל לשלם לאישה יש לקזז את הכנסותיה. אישה שמרוויחה מעבר לסכום שהיא זקוקה לצרכיה, לא מעבירה את היתרה לבעלה.בעל לא יכול להכריח אישה לצאת לעבוד מכיוון שהכלל הוא שהיא אינה חייבת לעבוד ואין להתייחס לזה כפוטנציאל ההשתכרות שלה בפועל.

חשובה ביותר הסוגיה האם האישה עבדה משך כל שנות הנישואין או שמא לא עבדה כלל. הפסקת עבודתה של אישה, אך בשל הליך הגירושין, ובמטרה לזכות במזונות אישה, יכולה להתפרש כחוסר תום לב.חשוב לציין כי החלטת הבעל לעזוב את הבעל לא משנה את המשך כלכלתו את בת זוגו למזונות אישה דהיינו זכאותה עומדת לה כרגיל כל עוד לא נטשה את הבית ובנוסף ממלאת את כל חובותיה כלפי בעלה.כל הנאמר במאמר זה הינו בהסתמך לחוק דיני משפחה ועולה על הכתב בהסתמך על מקרים שהתרחשו בפועל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה בפועל.

סוגי ערכאות- בית הדין הרבני לצד בית המשפט בנושא חלוקת רכוש

המחלוקת הגדולה ביותר במעמד גירושין חגה בעצם סביב עניין חלוקת רכוש.
התא המשפחתי מהווה לרוב יחידה כלכלית נכבדה שבמקרים רבים כוללת יחידה זו דירת מגורים ,רכב חסכונות ולעיתים אף נכנסים עסקיים אחרים וממון רב מאוד.
לכן בעצם ערכם הכלכלי של הנכסים הנמצאים ברשות בני הזוג עובר לגירושיהם ,מתגבש לסכום בלתי מבוטל וכל צד שואף מטבע הדברים כי בחלקו יוותר הנתח הגדול.

אין סוד גדול בדבר שלא פעם מנוצל נושא מועד מתן הגט על ידי הגבר או האישה בכדי לעקב את מסירתו ולקיים תהליך גירושין כסדרו. במקרים רבים או ליתר דיוק ברובם מסרס צד להיעתר לבקשת בן זוגו כאשר בפיו טענות "כנות" לשלום בית וכדומה ולמעשה המניע האמיתי הוא בעצם "בית שלם".
הדוגמא הטובה ביותר היא להציע "לדורשי כופר" כסף ומיד יסכימו אלה לחזור בהם מהתנגדותם לעניין הגירושין שמכאן עולה כי נושא חלוקת רכוש אינו קל ומעיב לא פעם על קיום התהליך וסיומו במועד קצר.

הדיון בנוגע לנושא חלוקת רכוש בין בני זוג יכול להתקיים בפועל באמצעות בית הדין הרבני או בבית המשפט.ההלכות הקיימות בנושא הנ"ל היו שונות זו מזו בכל אחת מהערכאות עד להחלת עקרונות המשפט האזרחי אף על בית הדין הרבני וזאת במסגרת החלטת בג"צ.ההלכות שונות בכל ערכאה כלומר בבית משפט הערכאות שונות לגמרי לעומת ערכאות המתנהלות במסגרת בית הדין הרבני.
בבחינת הערכאות כגון יתרונותיהן וחסרונותיהן בעצם ניתן לבחון כדאיות בפנייה לערכאה המתאימה.

חשוב לציין כי כאשר סמכות הדיון בנושא חלוקת רכוש מתנהלת באמצעות בית הדין הרבני ידון בית הדין בפועל בעניין זה רק לאחר שיינתן פסק דין בנושא גירושין וכל עוד לא נפסקו גירושין או לפחות קבע בית המשפט כי רצוי שהזוג העומד בפניו יתגרש אין הוא מוסמך לפסוק דבר וחצי דבר בנושא חלוקת רכוש וכל המשתמע או הקשור ברכוש הפרטי לרבות נכסים עסקיים נכסי מקרקעין לרבות ממון רב רכבים וכד'.

שינוי פסק דין בעניין משמורת

במהלך גירושין כשרוצים להגיש מחדש תביעה בעניין משמורת ילדים עולות השאלות לאן לפנות ובידי מי נתונה התשובה.פנייה מחודשת בעניין הקטין תופנה לאותה ערכאה אשר פסקה בעניין בעבר. לפיכך כאשר כל הקשור בקטין הוכרע במסגרת בית הדין הרבני הרי שתופנה הבקשה לבית הדין הרבני והוא היחיד המוסמך לדון בעניין.
כך הדבר כאשר הוכרע העניין הראשון בבית משפט מחוזי.
פסק הדין ניתן לאכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

עם הגשת פסק דין לביצוע בלשכת הוצאה לפועל ימנה המוציא לפועל פקיד סעד שימליץ על דרך אכיפת פסק הדין ויסייע בביצועו.למוציא לפועל אין קשר לשיקול דעת וסמכות כזו או אחרת לסטות מפסק דין שנקבע ועליו לשאוף למלא אחר האמור בפסק הדין על פי איך שהוא כתוב ואיך שלשונו מצוינת. כמו כן כאשר הצד שבידיו קיימת משמורת הקטין מסרב לאפשר לבן הזוג לבקר את הקטין כאמור בפסיק הדין ניתן לטפל אף בנושא זה באמצעות לשכת הוצאה לפועל.

במקרים בהם נתקל המוציא לפועל בקושי ממשי לממש את פסק הדין או שביצועו לא אפשרי יפנה המוציא לפועל לבית משפט לשם קבלת הוראות.הורה המסרב למלא כאמור בפסק דין אשר התקבל בבית הדין הרבני או בבית המשפט המחוזי לחילופין צפוי במקרה של סירוב אף לפתיחת הליך פלילי נגדו וכן להליכים הקשורים בביזיון בית המשפט.

כאשר קטין מסרב לשהות במחיצת אחד ההורים שלרשותו ניתנה המשמורת או כאשר מסרס להיענות לביקורי בן הזוג ומסרב להתראות עמו ברוב המקרים כשמדובר בקטין בר דעת ויכולת הבחנה ומחשבה לא ניתן באופן ענייני לאכוף את פסק הדין בניגוד לרצונו.

אם בית המשפט משתכנע כי מדובר בהסתת אחד ההורים את הילד והיא הגורמת לסירובו לביקור את אחד ההורים אזי יפעל בית המשפט לביצוע פסק הדין בדרכים אפשריות לדוגמא: הטלת קנסות או שוב עניין "בזיון בית משפט" כלפי ההורה הגורם לסירוב.

כאמור לא פעם תהליך גירושין גורם לא פעם לנסיבות בהן הילדים מעורבים לחינם בשל התגרות הקשות בין שני הצדדים.קטין שיסרב לכבד את היקף הסדרי הראייה עלול לגרום להכרזתו כ"בן מרדן" ובכך יאבד חלק מזכויותיו לרבות מזונותיו ויקבל את המינימום הדרוש למחייה בלבד.

מזונות – שינוי פסק דין גירושין

ישנם מקרים שבהם ניתן לשנות פסק דין לענייני מזונות. להלן שני מישורים שונים:
ערעור על פסק דין בפני ערכאה שיפוטית גבוהה יותר מקודמתה.הגשת תביעה חדשה עקב שינוי נסיבות או שינוי מהותי כזה או אחר שהתרחש מאז חתימת הסכם גירושין בפועל.
כאמור שינוי פסק דין בנוגע למזונות לאחר קביעתו מאוד נדיר לשינוי אלא אם אכן התרחשו
נסיבות שונות ומהותיות אחרות שהתרחשו אחרי חתימת ההסכם בפועל.

ערעור על פסק דין שנקבע בבית משפט המחוזי מתוקף הסכם גירושין אפשרי תוך 45 ימים
מהיום שהובא לידיעת המערער וניתן להגיש אותו רק בבית משפט עליון.בית המשפט העליון
לא מתערב בממצאים עובדתיים לא שומע עדים וראיות חדשות ומתייחס רק לטעויות עובדתיות
כאלה מהסוג המשמעותי לרבות טעויות משפטיות.ערעור של בית הדין הרבני יוגש אך ורק
לבית דין הרבני הגדול בירושלים.

לעומת זאת במידה ואירעו בפועל שינויים מהותיים מאז חתימת הסכם גירושין דהיינו שינויים המצריכים הגדלת מזונות אזי ניתן להגיש תביעה חדשה בה יפורטו כל הנסיבות שמצדיקות ומצריכות את העלאתן בפועל. תביעה זו תתרחש ותוגש כתביעה ראשונה למזונות וכמפורט שם ואליה יצורף פסק דין ששינויו נתבע. לעומת זאת בתביעה להגדלת מזונות מבחינים בשני מצבים:
כאשר פסק הדין הראשון ניתן בדיון או הסכם בין ההורים והילד לא היה צד בהליכים ולכן
די בשינוי ולו קטן בנסיבות כדי להצדיק הגשת תביעה מחדש באמצעות בעל משמורת הבלעדי.

כאשר הקטין לדוגמא היה צד בדיונים יש צורך בשינוי מהותי בנסיבות שמצדיקות הגשת תביעה מחדש.מה שמובן מכך הוא שבמידה ודנו ההורים על פי הסכמה שלא בנוכחות הקטין בנושא כל צרכיו יכול הקטין לתבוע באמצעות הורהו באופן חדש תביעת מזונות ולעומת זאת כשפסק הדין ניתן לגופו של עניין בנוכחות הקטין אזי יוכל הקטין להגיש תביעה באמצעות בעל משמורת עליו כשהוא חייב להוכיח את הנסיבות להגדלת המזונות ועל הצבעת סיבה מספקת לשינוי מהותי מספק.

כאשר פסק הדין הראשון ניתן בבית דין רבני כאמור הרי שהתביעה החדשה להגדלת המזונות
תתרחש אף היא בבית הדין הרבני כמובן בהתחשב שהקטין היה צד בהליך בפועל.

מזונות אישה בהסדר גירושין

אחד מכלי הלחץ החשובים והעיקריים בו משתמשים בני זוג בבואם לאלץ צד אחר להסכים לתכתיביהם במעמד עו"ד לגירושין דהיינו בעניין הגירושין ובין אם בעניין הרכוש הוא מזונות אישה .

מצד אחד שואפת האישה לקבלת פסק דין ולמזונותיה המחייב את בעלה בתשלום מזונות גבוהים.ככל שסכום מזונות גבוה יותר ביחס ליכולתו גובר הלחץ על הבעל וקל יותר לאלצו להסכים לאקט גירושין או לחילופין להתגמשות בתנאי גירושין לטובת האישה.

ולמרות הכול מאידך הבעל ינסה בכל דרך אפשרית להכליל את אשתו באחת הקטגוריות השומטות
את זכאותה לתביעת מזונות.אם יצליח הבעל להוכיח עובדתית קיומן של נסיבות השוללות מאשתו את זכאותה למזונות הרי לא זו בלבד שבכך הוריד מכתפיו לחץ כספי כבד אלא במקרה בו האישה תלויה באופן מעשי במזונות אלה מהווה שלילתם לחץ מתמשך על האישה להסכים לקבלת גט או להתגמשות לתנאי גירושין של הבעל ולכן במאמר זה נעסוק בזכאותה של האישה למזונות ושיעורים כדלהלן.

באקט הנישואין מחילים בני זוג על עצמם סבך מחויבויות הדדיות אשר אחת מהן היא מחויבות הבעל
לזון את אשתו ולספק לה מזונות.ההתחייבות "לזון את האישה" כוללות את הפרטים הבאים:
מזון ואוכל,ביגוד והנעלה,ציוד ואחזקת בית,מדור,צורכי ריפוי,קוסמטיקה ויופי, סכום כסף מזומן להוצאות אישיות וקטנות וכל מה שדרוש בעצם למחייה שוטפת. יוצא בעצם במושג מזונות כוללים כל צורכי הקיום של האישה בכל מישורי החיים וכמובן על פי מציאות החיים ורמת המחייה על פי קביעת בית המשפט.

אם כך יש כמה הסתכלויות בנושא כגון אישה המגיעה מבית עשיר והורגלה לרמת חיים גבוה ולכן
מחויב בעלה לספק לה את אותה רמת החיים שלה הורגלה בעברה גם אם ידו אינה מושגת בכך אולם אם המצב הוא הפוך אז אין האישה יכולה לדרוש מבעלה מעבר ליכולתו וחל עליה "סברה וקיבלה" כלומר הסכימה לחיות עמו לפי איך שמצבו מאפשר. כמו כן ניתן לראות נשים בעלות רכוש וכספים שבעלן הבטיח לזון אותן ולכן ימשיך לזון אותן ללא הקשר להיותן בעלות רכוש כזה או אחר.

כמו כן ניתן לראות נשים עובדות שעל פי ההלכה אמורות למסור את הכנסתן לבעל ולכן בעת תהליך גירושין אומרת האישה איני ניזונה ואיני עושה כלומר אל תזון אותי ולא תקבל את הכנסותיי וכך בעצם
מוותרת על מזונות הגבר עבורה אך לא מעבירה לידיו את מזונותיה ובכך נפטרת בעצם מהחובה
להעביר את הכנסותיה לבעלה. קביעת מזונות אישה אינם דבר פשוט והם חלק בלתי נפרד מתהליך הגירושין לרבות בחירת עו"ד לגירושין מתאים המלווה אותנו בכל התהליך מתחילתו ועד סופו.

משמורת וחבות מזונות במהלך גירושין

חבות ההורים לזון את ילדיהם היא חבות עצמאית ואוטונומית שאינה נגזרת משום חבות או זכות אחרת. ילד זכאי לקבל את צורכי קיומו ואין זה מעניינו אם הוריו אוהבים זה את זה מתכתשים זה עם זה או אם החליטו לבצע גירושין באופן סופי זה מזה. כיוון שהילד צריך להתקיים אין זה מעניינו אף מה היא יכולתם של הוריו ובמיוחד של אביו. על הוריו לספק לו צרכים בסיסיים אלה ואין חובה זו תלויה או כפופה לכל התניה כל שהיא.להלן סקירת חבות זו היקפה ומהותה.

השאלה הנשאלת היא מיהו בעצם הילד? שאלה זו מתייחסת לשני מישורים. האחד מי ייחשב לילד
לצורך חובת הוריו לזון אותו מזונות והשני עד מתי ייחשב לילד ויוכל לדרוש את אכיפתה של חובה זו. לעניין המישור הראשון חובת המזונות לילד תבחן על פי המבחן המעשי כלומר כל אימת שיוכח שאדם הוא אבי ילדו יחויב הראשון במזונותיו ואין כל הבדל אם מדובר בילד שנולד מן הפנויה כלומר ללא נישואין או בילד שנולד מאשת איש כלומר ילד ממזר או בכל סיטואציה אחרת.

בתום סוגיית גירושין ופירוק הצדדים את חייהם המשותפים מתמקדים אנו כעת בנושא המישור השני במבט של בין שתי תקופות שבהן ההגדרה עד שמלאו לילד שמונה עשרה ייחשב לקטין וכמפורט להלן זכאותו היא של מזונות קטין. מעבר לגיל זה זכאותו למזונות כזכאות כל אדם אחר הזכאי לתבוע את הקרובים אליו על פי סולם הקרבה ועל פי צרכיו כקבוע בחוק.

לפנינו בעצם סוגיה של מזונות קטין בלבד כלומר לאדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים וזאת מבלי להתייחס לסוגיית משמורת מלאה או חצויה.

נחזור ונאמר שחוקיי החיוב משתנים על פי משמורת הקיימת ובכל זאת להלן פירוט של חיוב ההורים
במזונות ילדיהם כשכמובן משתנה הנטל בהתאם לגיל הקטין.
ילד עד גיל 6 החובה תחול באופן מוחלט על אביו.
מגיל 6 ועד 15 החובה תהיה על האב ומגיל 15 עד 18 החובה תחול על האב והאם מדין צדקה.
ושוב הדברים בהתייחס עם תשומת לב לענייני משמורת בפועל.

במקרים של ניהול לדוגמא של ההורים משמורת משותפת שהרי בית משפט יכול להפחית במזונות האב מכיוון שהוא מחויב באופן חלקי עם האם . פסק דין בנוגע מזונות הוא פסק דין שניתן לשינוי
לעיתים רחוקות בלבד וכמו כן בין החריגים ביותר לשינוי וזאת רק אם חל שינוי נסיבות מהותי.
בעקבות אי שינוי פסקי דין מהסוג הנ"ל מומלץ ואף ביותר להצטייד באיש מקצוע כגון עורך דין לענייני
משפחה אשר יערוך הסכם גירושין ראוי שסעיפיו ברורים וקריאים וניתנים ליישום עתידי לרבות
כל הקשור במזונות ילדים.